tag:blogger.com,1999:blog-54963497579443325712011-10-30T15:13:37.037-07:00המרכז לחקר משפחת רפפורטChanannoreply@blogger.comBlogger31100tag:blogger.com,1999:blog-5496349757944332571.post-45842156411235974802010-08-21T22:00:00.000-07:002011-03-04T03:27:55.765-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="color: blue; font-size: large;"><span style="font-size: small;">"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; </span></span><span style="font-size: small;"><span style="color: blue;">שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך"</span>. </span><br /><span style="font-size: small;">ְ<span style="color: #660000;">(דברים לב:ז) </span></span><br /><br /><span style="color: #660000;"><u><strong>אני מאמין </strong></u></span><br /><span style="color: #660000; font-size: small;"><strong>יעדים:</strong></span><br /><span style="color: black; font-size: small;">כל גוף, או ארגון, מוקם בכדי לקדם רעיונות ומטרות של מקימיו. </span><span style="color: black; font-size: small;">אלה משמשים כנר המאיר את צעדיו ופעילותו של הארגון:</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">אלו הם הרעיון והמטרות שה"המרכז לחקר משפחת רפפורט" בא לקדם:</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">א) לחקור את ההיסטוריה המשפחתית ואת ההמשכיות הבין-דורית, מעת "ייסודה" </span><br /> <span style="color: black; font-size: small;">1). </span><span style="font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;">המשך </span><span style="color: black; font-size: small;">בהתפשטותה ברחבי העולם, התפצלותה לענפים רבים </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> והשתלבותם </span><span style="color: black; font-size: small;">במארג המשפחות </span><span style="color: black; font-size: small;">המרכיבות </span><span style="color: black; font-size: small;">את העם היהודי לדורותיו 2). </span><br /><span style="color: black; font-size: small;">ב) ללמוד באמצעות חקירה זו, את יחסי הגומלין 3) הדו <span style="font-size: x-small;">–</span> סטריים בין החברה </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> והתרבות </span><span style="color: black; font-size: small;">היהודית </span><span style="color: black; font-size: small;">והכללית</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">ג) להכיר את תרומותיה 4) של המשפחה לתרבות היהודית והעולמית.</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">ד) לפרסם בדפוס ולהפיץ את מחקרי "המרכז" ונושאים אחרים בעניני המשפחה.</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">ה) להביא ולתרום, באמצעות החקירה והלמידה הזו: </span><br /><span style="font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;">1) להעשרה והעמקה של הזהות היהודית, של כל העוסקים בנושא זה .</span><br /><span style="font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;">2) לחיזוק ההזדהות עם המשפחה והעם היהודי לדורותיו.</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">ו) לקדם, באמצעות עשיה זו, את "הגנאלוגיה" כשדה מחקר בין- תחומי, העומד </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> בפני עצמו, </span><span style="font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;">בין המדעים המוכרים בעולם האקדמי 5). </span><br /><span style="color: black; font-size: small;">______________________________________________</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">1) בשנת 1380 יצאה המשפחה מתוך האנונימיות הכללית. היא נזכרת לראשונה </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> בעיר </span><span style="color: black; font-size: small;">רגנסבורג- </span><span style="color: black; font-size: small;">רטיסבון, </span><span style="color: black; font-size: small;">הנמצאת על גדות נהר דנובה בבווריה – דרום </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> גרמניה.</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">2) ראה את שני המאמרים: המצורפים לבלוג:</span><br /><span style="font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;">"שמות המשפחה בישראל" ו – "על שם המשפחה רפפורט - RAPAPORT"</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">3) ראה את הרציונאל שבבסיס מחקרנו על: "התפתחות המעמד האינטלקטואלי </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> בעם </span><span style="color: black; font-size: small;">היהודי<span style="font-size: x-small;"> –</span> ב</span><span style="color: black; font-size: small;">אלף האחרון", </span><span style="color: black; font-size: small;">אשר יצורף לבלוג בעתיד.</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">4) ראה, לדוגמא, את כתב היד העברי - משנת 1470 - המפואר ביותר והיקר </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> מאוד (המצורף </span><span style="color: black; font-size: small;">לבלוג), אשר נקרא:</span><br /><span style="font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;">"ספר המכלול של רוטשילד" הידוע גם כ – "The Rothschild Miscellany"</span><br /><span style="color: black; font-size: small;">5) ראה את המידע על "המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית ומרכז פאול יעקבי", </span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> אשר הוקם:</span><span style="font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;">בבית </span><span style="color: black; font-size: small;">הספרים הלאומי בירושלים, בלינק:</span><br /><span style="color: black; font-size: small;"> </span><span style="color: black; font-size: small;"><span style="color: blue;"><a href="http://www.iijg.org/home/index.html">tp://www.iijg.org/home/index.html</a></span></span><br /><br /><strong>____________________________________</strong><br /><br /><span style="color: blue; font-size: large;"><span style="color: black;"><span style="font-family: Times, "Times New Roman", serif;">שמות המשפחה בישראל</span><span style="font-size: x-small;"><strong><span style="color: #990000;">1</span></strong>)</span> </span> </span><br />מאת ד"ר חנן רפפורט <span style="color: red;">*</span><br /><br />שמחתי מאוד על פנייתה של מערכת דו-הירחון ההיסטורי "עת-מול" ( בהוצאת יד יצחק בן-צבי), להסכים לעריכת מדור חדש אשר יעסוק במקורות ההיסטוריים והפולקלוריים של שמות משפחה יהודיים. אני מאמין כי מדור כזה יכול לתרום לא רק לחקר המשפחה היהודית, אלא גם למקורות ההיסטוריים על תנועות הגירה יהודיות, כמו גם למדע המדינה ולמחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי של קהילות יהודיות ברחבי העולם היהודי.<br />כל אחד מהקוראים אשר עסק בבירור שם משפחתו או בחקר תולדותיה, יודע ומכיר חלק ניכר מהכתוב להלן. חשבנו, בכל זאת, לרכז במקום אחד ובתמצית את אשר ידוע לנו באשר לתולדות של שמות המשפחה היהודים ולפשר האטימולוגי שלהן.<br /><br />בניגוד למשוער על ידי רבים, מופיעים שמות משפחה בין היהודים בארצות אירופה השונות כמו גם בצפון אפריקה, כבר בתקופה קדומה יחסית. <br />ד"ר פאול יעקבי, הגנאלוג הידוע אשר חקר יותר מארבע מאות משפחות יהודיות באשכנז, חלק את האלף הראשון להופעת שמות משפחה יהודיים לארבע תקופות מרכזיות <span style="color: red;">**</span>.<br /><br />את קבוצת המשפחות <u>הראשונה</u>, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1000 - 700 לספירה, הוא קרא "<strong><u><span style="font-family: Times, "Times New Roman", serif;">המשפחות המיסדות</span></u></strong>". <br />בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: קלונימידס<br />(Kalonymides ), שמעונידס ( Schimonides), שאלתיאל (Saltiel ), אלפסי (Alfasi), בירדוגו Berdugo) ) ועוד.<br /><br />את קבוצת המשפחות <u>השניה</u>, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1450 - 1000 לספירה, הוא קרא "<strong><u><span style="font-family: Times, "Times New Roman", serif;">המשפחות העתיקות</span></u></strong>". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: רש"י (Raschi), לוריה (Luria), אבולעפיה (Abulafia ), אברבנאל (Abarbanel ), רפפורט<br />(Rapaport),לובה - ליוואי ( Livai - Loew ), שפירא (Spira ), ששון <br />(Sasson ), צרפתי (Sarfati ), טרבס (Treves ), עמר (Amar), הכהן (Hakohen ) ועוד.<br /><br />את קבוצת המשפחות <u>השלישית</u>, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1515 - 1450 לספירה, הוא קרא "<strong><u><span style="font-family: Times, "Times New Roman", serif;">המשפחות הישנות</span></u></strong>". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: <br />בכרך (Bacharach ), וייל (Weil) איגר (Eger ), קורדובה (Cordoba ), <br />אלגרנטי (Algranati), אטינגן (Oettingen ), גינצבורג (Guenzburg ), מייזלס (Meisels), קטלן (Catalan), רוטשילד (Rothschild), תאומים <br />(Teomim) ועוד.<br /><br />את קבוצת המשפחות <u>הרביעית</u>, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1620 - 1515 לספירה, הוא קרא "<strong><u><span style="font-family: Times, "Times New Roman", serif;">המשפחות המוקדמות</span></u></strong>". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: <br />חיות (Chayuth), איסרלס ( Isserles ), ברוצ'י (Barutdji ), בן ארויה <br />(Benaroya), קלאוזנר (Klausner), ברודא (Broda), פרדו (Pardo), <br />אופנהיימר (Openheimer), שור (Schor), טרפרו (Trepero), ריבלין (Rivlin) ועוד.<br /><br />אנו מוצאים שיוזף השני, קיסר האימפריה האוסטרית, קבע בחוק משנת 1787 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה בעלי צליל גרמני. שלזיה חייבה את היהודים לאמץ שמות משפחה ב- 1791. <br /><br />האימפריה הרוסית חוקקה חוק דומה רק ב - 9/12/1804. כשלושים שנה לאחר מכן ב- 31/5/1835 פורסם חוק נוסף הקובע כי על כל היהודים ב -"תחום המושב" לאמץ שמות משפחה. בצרפת קובע נפוליון ב - 20/7/1808 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה ברורים וסופיים. <br /><br />בפולניה נדרשו היהודים לאמץ שמות משפחה ב- 1822. המדינות-ערים הגרמניות ( אשר היו עצמאיות באותה תקופה ) קבעו בין השנים 1852-1807, את החובה לאמץ שמות משפחה. החלה מדינת פרנקפורט שעל המיין ב - 1807, אחריה מדינת פרוסיה ב- 1812 ועד מדינת סקסוניה <br />ב- 1834. אחרונה היתה מדינת אולדנבורג אשר חייבה את תושביה לעשות זאת ב - 1852. <br /><br />יש להדגיש כי כל שמות המשפחה המוכרים, אשר קדמו לתאריכים הנזכרים לעיל, התקבלו ונרשמו כחוק ללא צורך בשינוי כל שהוא. <br /><br />ההשפעה של הסביבה והתרבות על שיטות הכינוי וקביעת שמות המשפחה בולטת ביותר ברשימת שמות המשפחה הקודמים, לחוקי אמוץ שמות משפחה, ולתקופה שלאחריה. <br /><br />מתברר כי שמות המשפחה אומצו לפי מספר עקרונות. נביא כאן מספר דוגמאות לכל אחד מעקרונות אלה: <br /><span style="font-size: x-large;"></span><br />1) השם נקבע לפי המקום שבו אדם נולד, או פעל בחייו הבוגרים, או המקום ממנו בא: השמות הבאים מיצגים מישורים, מחוזות או ערים - משפחת רייס או רייסר (Rieser - Ries ) על שם מישור רייס, משפחת גרינוולד (Grunwald) = יער ירוק, משפחת הלפרן <span style="font-size: xx-small;">=</span> הלפרין או היילברון על שם העיר היילברון (Heilbronn) בווירטמברג. שם המשפחה איטינגון <br />(Oettingen ) על שם העיר אטינגן שבמישור רייס. משפחת טרבס <span style="font-size: xx-small;">=</span> דרייפוס - העיר (Treves). אין צורך להכביר מלים על השמות - ברלינר, קטלן, וורשבסקי, צנעני, המבורגר, אלפסי, פרנקפורטר, פוזנר, טולדנו ועוד.<br /><br />2) השם נקבע לפי שם האב הקדמון של המשפחה: <br />אברמסון ( Abramsohn) הבן של האב- אברהם, מרקוס (Markus) על שם האב מרדכי, נחמיאס (Nahmias) על שם האב נחמיה, היימן<br />(Heimann) על שם האב חיים (בגרמנית) או ביבס (Bibas) בלדינו.<br /><br />3) השם נקבע לפי שם האם אשר היתה אישיות מרכזית בחיי המשפחה הראשונית: כך אנו מוצאים אם ושמה שרה, ושם המשפחה הפך ל-בן של שרה, ביידיש, סורקיס <span style="font-size: xx-small;">=</span> (Surkis), רבקה <span style="font-size: xx-small;">=</span> ריבקיס או ריבקין (Rivkin ), חנה <span style="font-size: xx-small;">=</span> חיניץ (Chinitz), בת-שבע <span style="font-size: xx-small;">=</span> בשביס ביידיש (Bashevis) ועוד.<br /><br />4) השם נקבע לפי המקצוע, או משלח היד, של האב המיסד של המשפחה: <br />שם המשפחה קצב (Katsav ) = מצגר (Metzger) בגרמנית. משפחת <br />דוקטורוביץ (Doktorovitz) רופא בגרמנית, = משפחת חכים (Hakim) בערבית <span style="font-size: xx-small;">=</span> רופא, <br />משפחת רבינר (Rabbiner) רב בגרמנית <span style="font-size: xx-small;">=</span> משפחת חכם (Haham) בערבית <span style="font-size: xx-small;">=</span> רב. <br />משפחת עמר (Amar) <span style="font-size: xx-small;">=</span> בנאי בערבית <span style="font-size: xx-small;">=</span> באומן ( Bauman) <span style="font-size: xx-small;">=</span> בנאי בגרמנית, <br />משפחת אלפנדרי (Alfandari) <span style="font-size: xx-small;">=</span> גובה מסים בערבית, משפחת קאופמן<br />( Kaufmann ) = סוחר בגרמנית, ברוצ'י (Barutdji) <span style="font-size: xx-small;">=</span> מיצר חומר נפץ בתורכית, <br />טרפרו (Trepero) <span style="font-size: xx-small;">=</span> אוסף חפצים ישנים ( "אלטה – זאכן") בערבית, כהן (Cohen) בעברית<br /> <span style="font-size: xx-small;">=</span> קפלן (Kaplan) <span style="font-size: xx-small;">=</span> כומר בגרמנית, עטר (Attar ) <span style="font-size: xx-small;">= </span>רוקח בערבית ועוד. <br /><br />5) השם נקבע לפי ראשי התיבות של השם, או של התפקיד אותו מילא האב הקדמון של המשפחה: רש"י (RaSHI) = רבי שלמה יצחקי, רמב"ם<br />(RaMBaM) <span style="font-size: xx-small;">=</span> רבי משה בן מימון, הגר"א (Ha-GRA) = הגאון רבי אליהו מוילנא, שם המשפחה ש"ץ <span style="font-size: xx-small;">=</span> שליח צבור (Schatz), שם המשפחה כ"ץ = כהן צדק (Katz), שם המשפחה באב"ד <span style="font-size: xx-small;">=</span> בן אב בית דין (Babad), שם המשפחה שו"ב <span style="font-size: xx-small;">=</span> שוחט ובודק (Schub), שו"ר <span style="font-size: xx-small;">=</span> שוחט ורב (Schor) ועוד.<br /><br />6) השם נקבע לפי יופיו של האיזור בו חיה המשפחה, יופיו של השם המאומץ, שמה של חיה או חפץ: משפחת אפלבאום (Apfelbaum) <span style="font-size: xx-small;">=</span> עץ תפוח, משפחת הימלפרב (Himmelfarb) <span style="font-size: xx-small;">=</span> צבע השמים,משפחת רוזנברג (Rosenberg)<span style="font-size: xx-small;"> =</span> הר שושנים, משפחת בירדוגו (Berdugo) <span style="font-size: xx-small;">=</span> בד הענף היוצא מגזע העץ, משפחת מורגנטאו (Morgentau) <span style="font-size: xx-small;">=</span> טל שחר, משפחת לובה - ליואי ( Loew - Livai) = אריה, משפחת המר<br />(Hammer) <span style="font-size: xx-small;">=</span> פטיש, משפחת גולד (Gold) <span style="font-size: xx-small;">=</span> זהב , מקור כל אלה בשפה הגרמנית.<br /><br />7) השם נקבע לפי האנגרמה (היפוך האותיות) של השם הקודם של המשפחה: <br />משפחת וויל (Weil) הוא היפוך של השם לוי. ( אמנם ידועות משפחות וויל <br />הקרויות על שם מקום בדרום גרמניה ע"י שטוטגרט).<br /><br />8) השם נקבע לפי השלט הקבוע על ביתו של האב מייסד המשפחה: <br />משפחת רוטשילד (Rothschild) = על שם השלט האדום אשר היה קבוע על בית המשפחה בפרנקפורט. <br />או משפחת גנז (Gans) = על שם ציור האווז על שלט הבית של המשפחה. בין היתר, שמשו שלטי הבתים עזרה לציון בית מסוים - במקום מספר הבית בו אנו משתמשים היום.<br /><br />9) השם נקבע לפי הכינוי, או המאפיין את התיאור האישי המתלוה, לראש המשפחה: <br />אלטמן (Altmanna) = אדם זקן בגרמנית, קורץ (Kurz) <span style="font-size: xx-small;">=</span> נמוך קומה בגרמנית או קוצ'וק Kutchuk) <span style="font-size: xx-small;">=</span> אדם קטן בתורכית, גרוסמן <br />(Grossmann)<span style="font-size: xx-small;"> =</span> אדם גדול, אבולעפיה (Abulafia)<span style="font-size: xx-small;"> =</span> בריא מאוד בערבית, קליין<br /> (Klein) = קטן בגרמנית <span style="font-size: xx-small;">=</span> זעירי (Zairi) קטן בערבית, גוטמן (Gutmann) = אדם <br />טוב בגרמנית.<br /><br />10) השם נקבע לפי היום, החודש או העונה החשובים או הקובעים בחיי אב המשפחה: שם המשפחה - מונטאג (Montag) <span style="font-size: xx-small;">=</span> יום שני, משפחת זונטאג (Sonntag) <span style="font-size: xx-small;">=</span> יום ראשון, <br />משפחת מאי (May) = חודש מאי, משפחת זומר( Sommer)) <span style="font-size: xx-small;">=</span> קיץ בגרמנית, <br />משפחת וינטר (Winter) <span style="font-size: xx-small;">=</span> חורף ועוד.<br /><br />11) השם נקבע לפי היצירה העיקרית (Opus Magnum) אותה כתב אחד מאבות המשפחה:<br />ה - לבוש = " לבושים" עשרה כרכים אותם חיבר הרב מרדכי יפה ופורסמו <br />בין השנים 1620 - 1590.<br />ה - ט"ז = "טורי זהב" אשר חיבר הרב דוד הלוי ויצא לאור בלובלין ב- 1646.<br />ה - ש"ך = "שפתי כהן" אשר חיבר הרב שבתאי הכהן ופורסם בקרקוב ב - 1646/7.<br />ה - של"ה = "שני לוחות הברית" אשר חיבר הרב ישעיהו הלוי הורוביץ <br />ופורסם באמסטרדם ב- 1757.<br />ה - ב"ח = "בית חדש" אשר חיבר הרב יואל סירקיס ויצא לאור בקרקוב בין 1840 - 1831. <br />רבים אינם מכירים כלל את שם המשפחה של הרבנים לעיל. הם מוכרים רק ב"שם החבור" אותו כתבו.<br /><br />12) השם נקבע לפי שם משפחה אחר שאומץ. היה זה, בדרך כלל, שמה של משפחה מכובדת אליה רצו להשתייך: ידועים מקרים רבים בהם אמצו לעצמם אנשים את השם "רפפורט" בגלל המכובדות של משפחת כהנים זו. היו אלה אותם מקרים בהם התחתן גבר, ממשפחה אחרת, עם בת הנושאת את השם "רפפורט" ואימוץ השם בא לפי דרישת החותן. אולם היו מקרים אחרים שאימוץ שם המשפחה נעשה על אף שלא היה כל קשר דם בין שתי המשפחות. זהו רק מקרה אחד מני רבים.<br /><br />13) השם נקבע לפי המשמעות התרבותית, או הלאומית, אותה רצו לאמץ מקבלי השם: התנועה הציונית, אשר חרתה על דגלה את החזרה אל ארץ האבות ואל שפתה העתיקה, התחברה גם אל שלילת שמות משפחה המזוהים עם הגלות.אנו מוצאים, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל ובמיוחד לאחר 1948, תנועה רחבה של שינוישמות משפחה לשמות בעלי צליל עברי. השיטה הנפוצה ביותר לקביעת שם המשפחה החדש, היתה לפי שם האב בעברית. שיטה נוספת היתה להתאים את שם המשפחה שישמע, באופן פונטי, דומה לשם המשפחה הקודם.לכן הפך שם האב ראובן = לשם המשפחה ראובני (Reuveni), פנחס <span style="font-size: xx-small;">=</span> פנחסי (Pinchasi ), <br />שמעון <span style="font-size: xx-small;">= </span>שמעוני (Shimoni) ועוד. <br />חשוב להדגיש כי ראשי הישוב והמדינה נתנו דוגמה לבאים אחריהם והחלו במצוה. אחריהם החרו החזיקו כל המי ומי בחברה הישראלית. אנו מוצאים, אז, את דוד גרין <br />משנה את שמו לבן גוריון (Ben Gurion), משה שרתוק <span style="font-size: xx-small;">=</span> שרת (Sharet), גולדה <br />מאירסון <span style="font-size: xx-small;">=</span> מאיר (Meir), בן-ציון דינבורג = דינור (Dinur), זיאמה אהרונוביץ <span style="font-size: xx-small;">=</span> <br />ארן (Aran), זלמן רובשוב <span style="font-size: xx-small;">=</span> שז"ר (Shazar), יצחק שימשלביץ = בן צבי (Ben Zvi), <br />רחל לישנסקי <span style="font-size: xx-small;">=</span> ינאית (Yanait), לוי שקולניק <span style="font-size: xx-small;">=</span> אשכול (Eshkol) ועוד רבים וטובים. <br /><br />עד כאן אומרים בשבת הגדול. זהו סיכום תמציתי על הידוע לנו בשדה הנרחב של התרבות, ההיסטוריה והפולקלור של שמות משפחה בעדות ישראל השונות. <br /><br />בחוברות הבאות של כתב העת נעסוק ונלמד, בפירוט יתר, את המוצאות של כל שם משפחה בנפרד.<br />____________________________________________<br />הערות:<br /> <span style="font-size: x-small;">1)</span> מאמר זה הופיע בכתב העת עת-מול, כרך לא, גליון 1 (183), <br /> ספטמבר 2005, והוא מודפס כאן שנית באדיבותה הרבה של מערכת כתב עת זה. <br /><span style="color: red;">* </span> תודות מקרב לב לגב' מטילדה טג'ר על עזרתה בנושא השמות של משפחות ספרדיות ומזרחיות.<br /> תודה רבה וחמה נתונה לגב' הרייט קסו על עזרתה באיתור מקורות לכתבה זו. <br /><span style="color: red;">** </span>ד"ר יעקבי חילק את המשפחות אשר מופיעות, על במת ההיסטוריה בין <br /> השנים 1620 - 700 , לשמונה תת - קבוצות. אנו, כדי לקצר ולתמצת <br /> את התיאור, ריכזנו אותן לארבע קבוצות עיקריות.<br /><br /><span style="color: black;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5496349757944332571-4584215641123597480?l=rapaport-heb.blogspot.com' alt='' /></div>Chanannoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5496349757944332571.post-3532222331844473142010-08-21T12:00:00.000-07:002011-03-19T05:32:40.374-07:00המרכז לחקר משפחת רפפורט<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">המרכז לחקר משפחת רפפורט <br />רח. שמואל הנגיד 21 ירושלים 92945 , <br />טל <a href="mailto:chanrapaport@gmail.com">chanrapaport@gmail.com</a> 02-6234138<br /><br /><u>המיסדים:</u> <br /><strong>נשיא</strong>, ד"ר פאול יעקבי. ירושלים. ( נפטר) <br /><strong>מנהל כללי</strong>, ד"ר חנן רפפורט ירושלים .<br /><strong>גזבר</strong>, פרופ. צבי רפופורט. האוניברסיטה העברית. <br /><strong>יו"ר ועדת הביקורת,</strong> השופט אברהם בן הדור, (בדימוס), ירושלים. <br /><strong>ועדת הביקורת</strong>, גב' מרים בולה. ירושלים. <br />פרופ. ליאונרד לרמן. המכון הטכ. של מסצ'וסטס. <br />עורך הדין דב רפפורט. חיפה. <br />פרופ. עמוס רפופורט. אוניברסיטתויסקונסין. <br />ד"ר יהודית רפפורט.ירושלים <br />פרופ. ליסה שטינר. המכון הטכ. של מסצ'וסטס.<br /><br /><strong> למשפחת רפפורט הענפה </strong><br /><strong> על כל פארותיה שלום רב,</strong> תשע"א / 2011 <br />זה זמן רב מאוד, מאז תחילת 1990, ש"מרכז רפפורט" <span style="background-color: #f3f3f3; color: red;">*</span> לא עמד בקשר מכתבים עימכם <span style="color: red;">**</span>.<br />הריני רואה חובה נעימה לעצמי לספר לכם על התפתחותו של "המרכז", עבודתו והשגיו. <br /><br />תוכניתנו היא לפרסם <u>שלושה חלקים</u> (מספר כרכים בכל חלק) של ספר רפפורט. <br />זאת, בסופה של עבודת האיסוף, הבדיקה והמחקר, אשר את זמנה כרגע <br />קשה לשער, אף כי בידינו כבר טיוטות של שבעה כרכים.<br /><u>החלק הראשון</u> יכלול את כל הביוגרפיות והקשרים הגנאלוגיים של <br />בני המשפחה אחורה עד לשנים 1380-1400. ( <em>תאריכים, להם יש בידינו עדויות מדעיות</em>). <br /><u>החלק השני</u> יכלול את כל הספרים, המאמרים והעבודות המדעיות, כמו גם את היצירות התרבותיות של בני המשפחה, כגון: מחזאות, ציור, פיסול, מלאכת מחשבת, תיאטרון, רקוד, מוסיקה, סרטים - וכל סוגי היצירה האומנותית. <br /><u>החלק השלישי</u> יכלול את הממצאים ותוצאות המחקר על: <br />"<strong>התפתחות המעמד האינטלקטואלי בעם היהודי – באלף האחרון</strong>". <br />המחקר מתבסס, בין היתר, על תוצאות האיסוף של הפרסומים אשר כתבו בני משפחת רפפורט. [בבדיקה ראשונית נמצאו 6815 ספרים<br /> ו- 7954 מאמרים (<em>מאמרים אלה פורסמו רק בשנים האחרונות</em>] . המחקר נעזר, בין היתר, גם בביוגרפיות הנאספות על שבט רחב זה וכל אשר התחברו עמו באמצעות נישואים. <br />בגלל המחקר הזה אנו מתעניינים בכל משפחות העם היהודי. <br />הרינו מבקשים לכן את עזרתכם - באם הנושאים, אשר בהם עוסק המרכז, מוצאים מסילות אל לבכם - בקבלת ביוגרפיות מעודכנות של כל בני המשפחה שלכם <span style="color: red;">***</span> (או כל מי שמצוי בידכם ). <br />זה הוא תיאור קצר מאוד על הנעשה אצלנו. <br /><br />בברכה חמה, לכם ולכל בני ביתכם, לבריאות ולשלום על כל עם ישראל, <br />ובתודה מקרב לב, שלכם, חנן רפפורט<br />____________________________________________<br /><span style="color: red;">*</span> "המרכז" הוא עמותה מוכרת ורשומה כחוק במשרד המשפטים. <br />כל מסמכי העמותה והדו"חות התקופתיים שלה מוגשים, כסדרם, למשרד "רשם העמותות במשרד המשפטים" ולמחלקת ה<strong>מלכ</strong>"<strong>ר</strong>ים (<em><strong>מ</strong>וסדות <strong>ל</strong>לא <strong>כ</strong>וונת <strong>ר</strong>ווח</em> ), שבמשרד האוצר.<br />גופים מפקחים אלה מחליטים, לאחר חקירה ובדיקה, על מניעה או מתן האישור "לניהולה התקין". <br />זה עתה קבלנו, כבשנים קודמות, את האישור של "ניהול תקין" לשנה הבאה.<br /><br />תרומות לעמותה הוכרו גם, ע"י שלטונות המס האמריקאי לצרכי הפחתתן מתשלומי מס הכנסה . <br /><span style="color: red;">**</span> בעתיד, נקים גם אתר אינטרנטי של המרכז. אולם כדי להתמיד ולהעמיק את הקשר עמכם, נבקשכם ונודה לכם מאוד על קבלת כתובת הדאר האלקטרוני שלכם, אם כזאת נמצאת בידכם. <br />זאת, כי "הצבי ישראל" רץ באיטיות רבה והוא גם יקר מאוד בהתכתבות עם רחבי הארץ והעולם.<br /><span style="color: red;">***</span> אם בידכם עץ משפחה מורחב ומלא יותר, (אשר כולל – <br /><u><strong>שם מלא</strong></u> - בעברית ובלועזית, <strong><u>תאריכים מלאים ומקומות</u></strong> של: לידה, נישואים, נדודים ופטירה, כמו גם <strong><u>השכלה</u></strong>, <strong><u>משלח-יד</u></strong>, <strong><u>עסקים</u></strong>, <strong><u>יצירות ספרותיות ואחרות</u></strong> - אם ישנן - <strong><u>תפקידים ציבוריים</u></strong> <strong><u>ותארי כבוד</u></strong>. נשמח לקבל את העץ המשפחתי הזה ( <em>גם אם הוא נמצא כעת רק במצב של טיוטא</em> ).<br /><br />חשוב מאוד לדעת על כל אחד את הפרטים הרשומים לעיל, וכמובן, <br />חשובים מאוד <u>האזכורים</u> של אותו אדם <u>בכל</u> <u>מקום מודפס</u> - לפי שם הספר - או המאמר, המחבר, שנת הפרסום או תאריך הכתבה, מס' הדף וכו'). <br />אבקש להדגיש עד כמה חשוב כל פרט, ואפילו הפעוט ביותר, המזהה את <br />השם בעץ המשפחה. ללא תאריכים של לידה, נישואים ופטירה, או לפחות <br />מקומות ( <em>עיר וארץ</em> ) של הלידה והפטירה, קשה יהיה לזהות, למשל, שיעקב הורוביץ אחד, <br />שונה או זהה ליעקב הורוביץ שני המוזכר בספר כל שהוא או בענף העץ של משפחה מסוימת.<br />כדי להדגים את מידת הבלבול והטעות האפשריים, אביא כדוגמה את הטלפונים הרבים שאני מקבל מפונים, שהם לקוחות, המבלבלים <br />בין <u><strong>3</strong> ד"ר חנן רפפורט</u> הנמצאים בירושלים. אלא שאחד מהם הוא <br />ניורו-כירורג, השני רופא שיניים והשלישי ( אנכי ) - פסיכולוג קליני.<br />כלומר, בעיר אחת ( <em>לא גדולה יחסית</em>) נמצאים בו-זמנית: 3 דוקטורים חנן רפפורט ( שאינם קרובים זה לזה ), מתוך 90 משפחות רפפורט הנמצאות בירושלים.<br />האיתור של ד"ר חנן רפפורט, הנכון כיום, ניתן לפתרון ע"י מספר שיחות טלפון. אולם את הזהות הנכונה של 2 יעקב הורוביץ, הנזכרים לעיל, נוכל לדעת רק כאשר נשמע שהראשון בא מפרסבורג - בסלובקיה (<em>כיום</em> ) ונפטר ב - 1812 , והשני הוא מביאליסטוק שבפולניה ונפטר ב- 1705. כך שרק המידע, אף אם חלקי ומקוטע, של תאריכים, בני-זוג, מקומות, מקצועות, משלח- יד ותפקידים, יכול לעזור בהבחנה בין בעלי שם זהה.<br /> <strong><u>לכן, אנא בטובכם, עזרו לעצמכם ואף לנו.</u></strong></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5496349757944332571-353222233184447314?l=rapaport-heb.blogspot.com' alt='' /></div>Chanannoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5496349757944332571.post-30133540482824381612010-08-21T11:30:00.000-07:002010-10-19T13:47:50.792-07:00ספר המכלול של רוטשילד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;">לקורא בבלוג ולצופה העתידי במצגת הבאה:</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;">כתב יד חשוב זה נקרא "<b>ספר המכלול של רוטשילד" </b><o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;">וידוע כ –</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;"><span dir="LTR"></span><b> </b></span><span dir="LTR" style="color: black; font-family: Arial;"><b>The Rothschild Miscellany</b></span><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;"><o:p></o:p></span></div><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;">זהו, ללא כל ספק, אחד המפוארים שבכתבי היד העבריים המצוירים בעולם.<br /><br />הוא נכתב, עוטר וצויר בסדנה של משפחת בליני, המשפחה המפורסמת של ציירים איטלקיים, שהינה המייצגת הראשית של אסכולת הציור הוונציאנית במאה ה - 15. <br /><br />האיש אשר הזמין בערך ב - 1470, עבור עצמו ומשפחתו, את הכתיבה, העיטורים הצבעוניים והאיורים הנפלאים האלה ואף שילם את התמורה בכסף רב עבור כתב היד החשוב הזה, הוא ה"גביר- משה בן יקותיאל הכהן". לכן, זהו גם כתב היד העברי היקר ביותר - כספית - בעולם, (מליוני דולרים רבים). <br /><br />וודאי לא ידעת, כמו רבים וטובים, שאיש זה (המוזכר בתוך "ספר המכלול" עצמו - ב"בירכת המזון"), הינו ד"ר משה, בן יקותיאל הכהן - רפפורט מונציה שהיה הרופא של דודג'ים ורוזנים, באותו הזמן. ככזה, היה הוא אף משוחרר מנשיאת "סמל הבושה היהודי" (הטלאי הצהוב), הנדרש כחוק בזמן ההוא. ד"ר משה, בן יקותיאל הכהן- רפפורט נפטר ב - 23 לנובמבר 1498. לפני מספר שנים, בקשתי ואף השגתי את הצילום של מצבתו מבית הקברות העתיק מאוד, של קהילת יהודי ווציה.<br /><br />אביו של משה, הרב יקותיאל הכהן - רפפורט, הוא אחד מראשוני המשפחה הידועים ומוכרים לנו מאותה תקופה.<br /><br />כאשר בקשנו פרופ' צבי רפופורט - חתן פרס ישראל בכימיה - ואנכי, לראות את כתב היד המקורי במוזיאון ישראל, צריכים היינו לפרוטקציה רבה מאוד בכדי שיוציאו עבורנו ממרתפי הארונות המשורינים של המוזיאון, את העותק היחיד והמיוחד הזה. אולם, למרות הפרוטקציה - ישבה עמנו גב' מעובדי המוזיאון והשגיחה עלינו בעיני נץ (בצדק רב) על כל אשר פתחנו, דפדפנו וכתבנו בעת ההסתכלות הזו.<br /><br />הספר - האנציקלופדי הזה, הוא אכן מפואר ביותר. העתקת המלים, הציורים והעיטורים בצבע נעשו בעת השיא של תקופת הרנסנס האיטלקי, וכולם נפלאים ביותר.<br /><br />לכן, ו"על כל אלה, שמור נא לי אלי הטוב". <br /><br />שלכם, ד"ר חנן רפפורט</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></div><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><object width="320" height="266" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-cca736861eb0e7c2" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v16.nonxt2.googlevideo.com/videoplayback?id%3Dcca736861eb0e7c2%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1329944897%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D236FFB845E9B1EA6E74679D6D37EB7F0D9C25B0E.861184FE0A881F7F5ADAAA9C1F16FA8B63294215%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3Dcca736861eb0e7c2%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3D2gGKDnDDl3QdP066ZZ2NneLAyTk&autoplay=0&ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="320" height="266" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v16.nonxt2.googlevideo.com/videoplayback?id%3Dcca736861eb0e7c2%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1329944897%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D236FFB845E9B1EA6E74679D6D37EB7F0D9C25B0E.861184FE0A881F7F5ADAAA9C1F16FA8B63294215%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3Dcca736861eb0e7c2%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3D2gGKDnDDl3QdP066ZZ2NneLAyTk&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object></div><br /><br /><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;">כדי להגדיל את תמונות "המכלול של רוטשילד", יש:<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;">א) לשים את הסמן על התמונה,<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;">ב) ללחוץ על </span><span dir="LTR" style="color: black; font-family: Arial;">Control</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span>.<o:p></o:p></span></div><span dir="RTL" lang="HE" style="color: black; font-family: Arial; font-size: 12pt;">ג) לגלגל קדימה את כפתור העכבר</span><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5496349757944332571-3013354048282438161?l=rapaport-heb.blogspot.com' alt='' /></div>Chanannoreply@blogger.com0