"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך".
ְ(דברים לב:ז)
אני מאמין
יעדים:
כל גוף, או ארגון, מוקם בכדי לקדם רעיונות ומטרות של מקימיו. אלה משמשים כנר המאיר את צעדיו ופעילותו של הארגון:
אלו הם הרעיון והמטרות שה"המרכז לחקר משפחת רפפורט" בא לקדם:
א) לחקור את ההיסטוריה המשפחתית ואת ההמשכיות הבין-דורית, מעת "ייסודה"
1). המשך בהתפשטותה ברחבי העולם, התפצלותה לענפים רבים
והשתלבותם במארג המשפחות המרכיבות את העם היהודי לדורותיו 2).
ב) ללמוד באמצעות חקירה זו, את יחסי הגומלין 3) הדו – סטריים בין החברה
והתרבות היהודית והכללית
ג) להכיר את תרומותיה 4) של המשפחה לתרבות היהודית והעולמית.
ד) לפרסם בדפוס ולהפיץ את מחקרי "המרכז" ונושאים אחרים בעניני המשפחה.
ה) להביא ולתרום, באמצעות החקירה והלמידה הזו:
1) להעשרה והעמקה של הזהות היהודית, של כל העוסקים בנושא זה .
2) לחיזוק ההזדהות עם המשפחה והעם היהודי לדורותיו.
ו) לקדם, באמצעות עשיה זו, את "הגנאלוגיה" כשדה מחקר בין- תחומי, העומד
בפני עצמו, בין המדעים המוכרים בעולם האקדמי 5).
______________________________________________
1) בשנת 1380 יצאה המשפחה מתוך האנונימיות הכללית. היא נזכרת לראשונה
בעיר רגנסבורג- רטיסבון, הנמצאת על גדות נהר דנובה בבווריה – דרום
גרמניה.
2) ראה את שני המאמרים: המצורפים לבלוג:
"שמות המשפחה בישראל" ו – "על שם המשפחה רפפורט - RAPAPORT"
3) ראה את הרציונאל שבבסיס מחקרנו על: "התפתחות המעמד האינטלקטואלי
בעם היהודי – באלף האחרון", אשר יצורף לבלוג בעתיד.
4) ראה, לדוגמא, את כתב היד העברי - משנת 1470 - המפואר ביותר והיקר
מאוד (המצורף לבלוג), אשר נקרא:
"ספר המכלול של רוטשילד" הידוע גם כ – "The Rothschild Miscellany"
5) ראה את המידע על "המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית ומרכז פאול יעקבי",
אשר הוקם: בבית הספרים הלאומי בירושלים, בלינק:
tp://www.iijg.org/home/index.html
____________________________________
שמות המשפחה בישראל1)
מאת ד"ר חנן רפפורט *
שמחתי מאוד על פנייתה של מערכת דו-הירחון ההיסטורי "עת-מול" ( בהוצאת יד יצחק בן-צבי), להסכים לעריכת מדור חדש אשר יעסוק במקורות ההיסטוריים והפולקלוריים של שמות משפחה יהודיים. אני מאמין כי מדור כזה יכול לתרום לא רק לחקר המשפחה היהודית, אלא גם למקורות ההיסטוריים על תנועות הגירה יהודיות, כמו גם למדע המדינה ולמחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי של קהילות יהודיות ברחבי העולם היהודי.
כל אחד מהקוראים אשר עסק בבירור שם משפחתו או בחקר תולדותיה, יודע ומכיר חלק ניכר מהכתוב להלן. חשבנו, בכל זאת, לרכז במקום אחד ובתמצית את אשר ידוע לנו באשר לתולדות של שמות המשפחה היהודים ולפשר האטימולוגי שלהן.
בניגוד למשוער על ידי רבים, מופיעים שמות משפחה בין היהודים בארצות אירופה השונות כמו גם בצפון אפריקה, כבר בתקופה קדומה יחסית.
ד"ר פאול יעקבי, הגנאלוג הידוע אשר חקר יותר מארבע מאות משפחות יהודיות באשכנז, חלק את האלף הראשון להופעת שמות משפחה יהודיים לארבע תקופות מרכזיות **.
את קבוצת המשפחות הראשונה, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1000 - 700 לספירה, הוא קרא "המשפחות המיסדות".
בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: קלונימידס
(Kalonymides ), שמעונידס ( Schimonides), שאלתיאל (Saltiel ), אלפסי (Alfasi), בירדוגו Berdugo) ) ועוד.
את קבוצת המשפחות השניה, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1450 - 1000 לספירה, הוא קרא "המשפחות העתיקות". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: רש"י (Raschi), לוריה (Luria), אבולעפיה (Abulafia ), אברבנאל (Abarbanel ), רפפורט
(Rapaport),לובה - ליוואי ( Livai - Loew ), שפירא (Spira ), ששון
(Sasson ), צרפתי (Sarfati ), טרבס (Treves ), עמר (Amar), הכהן (Hakohen ) ועוד.
את קבוצת המשפחות השלישית, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1515 - 1450 לספירה, הוא קרא "המשפחות הישנות". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות:
בכרך (Bacharach ), וייל (Weil) איגר (Eger ), קורדובה (Cordoba ),
אלגרנטי (Algranati), אטינגן (Oettingen ), גינצבורג (Guenzburg ), מייזלס (Meisels), קטלן (Catalan), רוטשילד (Rothschild), תאומים
(Teomim) ועוד.
את קבוצת המשפחות הרביעית, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1620 - 1515 לספירה, הוא קרא "המשפחות המוקדמות". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות:
חיות (Chayuth), איסרלס ( Isserles ), ברוצ'י (Barutdji ), בן ארויה
(Benaroya), קלאוזנר (Klausner), ברודא (Broda), פרדו (Pardo),
אופנהיימר (Openheimer), שור (Schor), טרפרו (Trepero), ריבלין (Rivlin) ועוד.
אנו מוצאים שיוזף השני, קיסר האימפריה האוסטרית, קבע בחוק משנת 1787 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה בעלי צליל גרמני. שלזיה חייבה את היהודים לאמץ שמות משפחה ב- 1791.
האימפריה הרוסית חוקקה חוק דומה רק ב - 9/12/1804. כשלושים שנה לאחר מכן ב- 31/5/1835 פורסם חוק נוסף הקובע כי על כל היהודים ב -"תחום המושב" לאמץ שמות משפחה. בצרפת קובע נפוליון ב - 20/7/1808 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה ברורים וסופיים.
בפולניה נדרשו היהודים לאמץ שמות משפחה ב- 1822. המדינות-ערים הגרמניות ( אשר היו עצמאיות באותה תקופה ) קבעו בין השנים 1852-1807, את החובה לאמץ שמות משפחה. החלה מדינת פרנקפורט שעל המיין ב - 1807, אחריה מדינת פרוסיה ב- 1812 ועד מדינת סקסוניה
ב- 1834. אחרונה היתה מדינת אולדנבורג אשר חייבה את תושביה לעשות זאת ב - 1852.
יש להדגיש כי כל שמות המשפחה המוכרים, אשר קדמו לתאריכים הנזכרים לעיל, התקבלו ונרשמו כחוק ללא צורך בשינוי כל שהוא.
ההשפעה של הסביבה והתרבות על שיטות הכינוי וקביעת שמות המשפחה בולטת ביותר ברשימת שמות המשפחה הקודמים, לחוקי אמוץ שמות משפחה, ולתקופה שלאחריה.
מתברר כי שמות המשפחה אומצו לפי מספר עקרונות. נביא כאן מספר דוגמאות לכל אחד מעקרונות אלה:
1) השם נקבע לפי המקום שבו אדם נולד, או פעל בחייו הבוגרים, או המקום ממנו בא: השמות הבאים מיצגים מישורים, מחוזות או ערים - משפחת רייס או רייסר (Rieser - Ries ) על שם מישור רייס, משפחת גרינוולד (Grunwald) = יער ירוק, משפחת הלפרן = הלפרין או היילברון על שם העיר היילברון (Heilbronn) בווירטמברג. שם המשפחה איטינגון
(Oettingen ) על שם העיר אטינגן שבמישור רייס. משפחת טרבס = דרייפוס - העיר (Treves). אין צורך להכביר מלים על השמות - ברלינר, קטלן, וורשבסקי, צנעני, המבורגר, אלפסי, פרנקפורטר, פוזנר, טולדנו ועוד.
2) השם נקבע לפי שם האב הקדמון של המשפחה:
אברמסון ( Abramsohn) הבן של האב- אברהם, מרקוס (Markus) על שם האב מרדכי, נחמיאס (Nahmias) על שם האב נחמיה, היימן
(Heimann) על שם האב חיים (בגרמנית) או ביבס (Bibas) בלדינו.
3) השם נקבע לפי שם האם אשר היתה אישיות מרכזית בחיי המשפחה הראשונית: כך אנו מוצאים אם ושמה שרה, ושם המשפחה הפך ל-בן של שרה, ביידיש, סורקיס = (Surkis), רבקה = ריבקיס או ריבקין (Rivkin ), חנה = חיניץ (Chinitz), בת-שבע = בשביס ביידיש (Bashevis) ועוד.
4) השם נקבע לפי המקצוע, או משלח היד, של האב המיסד של המשפחה:
שם המשפחה קצב (Katsav ) = מצגר (Metzger) בגרמנית. משפחת
דוקטורוביץ (Doktorovitz) רופא בגרמנית, = משפחת חכים (Hakim) בערבית = רופא,
משפחת רבינר (Rabbiner) רב בגרמנית = משפחת חכם (Haham) בערבית = רב.
משפחת עמר (Amar) = בנאי בערבית = באומן ( Bauman) = בנאי בגרמנית,
משפחת אלפנדרי (Alfandari) = גובה מסים בערבית, משפחת קאופמן
( Kaufmann ) = סוחר בגרמנית, ברוצ'י (Barutdji) = מיצר חומר נפץ בתורכית,
טרפרו (Trepero) = אוסף חפצים ישנים ( "אלטה – זאכן") בערבית, כהן (Cohen) בעברית
= קפלן (Kaplan) = כומר בגרמנית, עטר (Attar ) = רוקח בערבית ועוד.
5) השם נקבע לפי ראשי התיבות של השם, או של התפקיד אותו מילא האב הקדמון של המשפחה: רש"י (RaSHI) = רבי שלמה יצחקי, רמב"ם
(RaMBaM) = רבי משה בן מימון, הגר"א (Ha-GRA) = הגאון רבי אליהו מוילנא, שם המשפחה ש"ץ = שליח צבור (Schatz), שם המשפחה כ"ץ = כהן צדק (Katz), שם המשפחה באב"ד = בן אב בית דין (Babad), שם המשפחה שו"ב = שוחט ובודק (Schub), שו"ר = שוחט ורב (Schor) ועוד.
6) השם נקבע לפי יופיו של האיזור בו חיה המשפחה, יופיו של השם המאומץ, שמה של חיה או חפץ: משפחת אפלבאום (Apfelbaum) = עץ תפוח, משפחת הימלפרב (Himmelfarb) = צבע השמים,משפחת רוזנברג (Rosenberg) = הר שושנים, משפחת בירדוגו (Berdugo) = בד הענף היוצא מגזע העץ, משפחת מורגנטאו (Morgentau) = טל שחר, משפחת לובה - ליואי ( Loew - Livai) = אריה, משפחת המר
(Hammer) = פטיש, משפחת גולד (Gold) = זהב , מקור כל אלה בשפה הגרמנית.
7) השם נקבע לפי האנגרמה (היפוך האותיות) של השם הקודם של המשפחה:
משפחת וויל (Weil) הוא היפוך של השם לוי. ( אמנם ידועות משפחות וויל
הקרויות על שם מקום בדרום גרמניה ע"י שטוטגרט).
8) השם נקבע לפי השלט הקבוע על ביתו של האב מייסד המשפחה:
משפחת רוטשילד (Rothschild) = על שם השלט האדום אשר היה קבוע על בית המשפחה בפרנקפורט.
או משפחת גנז (Gans) = על שם ציור האווז על שלט הבית של המשפחה. בין היתר, שמשו שלטי הבתים עזרה לציון בית מסוים - במקום מספר הבית בו אנו משתמשים היום.
9) השם נקבע לפי הכינוי, או המאפיין את התיאור האישי המתלוה, לראש המשפחה:
אלטמן (Altmanna) = אדם זקן בגרמנית, קורץ (Kurz) = נמוך קומה בגרמנית או קוצ'וק Kutchuk) = אדם קטן בתורכית, גרוסמן
(Grossmann) = אדם גדול, אבולעפיה (Abulafia) = בריא מאוד בערבית, קליין
(Klein) = קטן בגרמנית = זעירי (Zairi) קטן בערבית, גוטמן (Gutmann) = אדם
טוב בגרמנית.
10) השם נקבע לפי היום, החודש או העונה החשובים או הקובעים בחיי אב המשפחה: שם המשפחה - מונטאג (Montag) = יום שני, משפחת זונטאג (Sonntag) = יום ראשון,
משפחת מאי (May) = חודש מאי, משפחת זומר( Sommer)) = קיץ בגרמנית,
משפחת וינטר (Winter) = חורף ועוד.
11) השם נקבע לפי היצירה העיקרית (Opus Magnum) אותה כתב אחד מאבות המשפחה:
ה - לבוש = " לבושים" עשרה כרכים אותם חיבר הרב מרדכי יפה ופורסמו
בין השנים 1620 - 1590.
ה - ט"ז = "טורי זהב" אשר חיבר הרב דוד הלוי ויצא לאור בלובלין ב- 1646.
ה - ש"ך = "שפתי כהן" אשר חיבר הרב שבתאי הכהן ופורסם בקרקוב ב - 1646/7.
ה - של"ה = "שני לוחות הברית" אשר חיבר הרב ישעיהו הלוי הורוביץ
ופורסם באמסטרדם ב- 1757.
ה - ב"ח = "בית חדש" אשר חיבר הרב יואל סירקיס ויצא לאור בקרקוב בין 1840 - 1831.
רבים אינם מכירים כלל את שם המשפחה של הרבנים לעיל. הם מוכרים רק ב"שם החבור" אותו כתבו.
12) השם נקבע לפי שם משפחה אחר שאומץ. היה זה, בדרך כלל, שמה של משפחה מכובדת אליה רצו להשתייך: ידועים מקרים רבים בהם אמצו לעצמם אנשים את השם "רפפורט" בגלל המכובדות של משפחת כהנים זו. היו אלה אותם מקרים בהם התחתן גבר, ממשפחה אחרת, עם בת הנושאת את השם "רפפורט" ואימוץ השם בא לפי דרישת החותן. אולם היו מקרים אחרים שאימוץ שם המשפחה נעשה על אף שלא היה כל קשר דם בין שתי המשפחות. זהו רק מקרה אחד מני רבים.
13) השם נקבע לפי המשמעות התרבותית, או הלאומית, אותה רצו לאמץ מקבלי השם: התנועה הציונית, אשר חרתה על דגלה את החזרה אל ארץ האבות ואל שפתה העתיקה, התחברה גם אל שלילת שמות משפחה המזוהים עם הגלות.אנו מוצאים, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל ובמיוחד לאחר 1948, תנועה רחבה של שינוישמות משפחה לשמות בעלי צליל עברי. השיטה הנפוצה ביותר לקביעת שם המשפחה החדש, היתה לפי שם האב בעברית. שיטה נוספת היתה להתאים את שם המשפחה שישמע, באופן פונטי, דומה לשם המשפחה הקודם.לכן הפך שם האב ראובן = לשם המשפחה ראובני (Reuveni), פנחס = פנחסי (Pinchasi ),
שמעון = שמעוני (Shimoni) ועוד.
חשוב להדגיש כי ראשי הישוב והמדינה נתנו דוגמה לבאים אחריהם והחלו במצוה. אחריהם החרו החזיקו כל המי ומי בחברה הישראלית. אנו מוצאים, אז, את דוד גרין
משנה את שמו לבן גוריון (Ben Gurion), משה שרתוק = שרת (Sharet), גולדה
מאירסון = מאיר (Meir), בן-ציון דינבורג = דינור (Dinur), זיאמה אהרונוביץ =
ארן (Aran), זלמן רובשוב = שז"ר (Shazar), יצחק שימשלביץ = בן צבי (Ben Zvi),
רחל לישנסקי = ינאית (Yanait), לוי שקולניק = אשכול (Eshkol) ועוד רבים וטובים.
עד כאן אומרים בשבת הגדול. זהו סיכום תמציתי על הידוע לנו בשדה הנרחב של התרבות, ההיסטוריה והפולקלור של שמות משפחה בעדות ישראל השונות.
בחוברות הבאות של כתב העת נעסוק ונלמד, בפירוט יתר, את המוצאות של כל שם משפחה בנפרד.
____________________________________________
הערות:
1) מאמר זה הופיע בכתב העת עת-מול, כרך לא, גליון 1 (183),
ספטמבר 2005, והוא מודפס כאן שנית באדיבותה הרבה של מערכת כתב עת זה.
* תודות מקרב לב לגב' מטילדה טג'ר על עזרתה בנושא השמות של משפחות ספרדיות ומזרחיות.
תודה רבה וחמה נתונה לגב' הרייט קסו על עזרתה באיתור מקורות לכתבה זו.
** ד"ר יעקבי חילק את המשפחות אשר מופיעות, על במת ההיסטוריה בין
השנים 1620 - 700 , לשמונה תת - קבוצות. אנו, כדי לקצר ולתמצת
את התיאור, ריכזנו אותן לארבע קבוצות עיקריות.
ְ(דברים לב:ז)
אני מאמין
יעדים:
כל גוף, או ארגון, מוקם בכדי לקדם רעיונות ומטרות של מקימיו. אלה משמשים כנר המאיר את צעדיו ופעילותו של הארגון:
אלו הם הרעיון והמטרות שה"המרכז לחקר משפחת רפפורט" בא לקדם:
א) לחקור את ההיסטוריה המשפחתית ואת ההמשכיות הבין-דורית, מעת "ייסודה"
1). המשך בהתפשטותה ברחבי העולם, התפצלותה לענפים רבים
והשתלבותם במארג המשפחות המרכיבות את העם היהודי לדורותיו 2).
ב) ללמוד באמצעות חקירה זו, את יחסי הגומלין 3) הדו – סטריים בין החברה
והתרבות היהודית והכללית
ג) להכיר את תרומותיה 4) של המשפחה לתרבות היהודית והעולמית.
ד) לפרסם בדפוס ולהפיץ את מחקרי "המרכז" ונושאים אחרים בעניני המשפחה.
ה) להביא ולתרום, באמצעות החקירה והלמידה הזו:
1) להעשרה והעמקה של הזהות היהודית, של כל העוסקים בנושא זה .
2) לחיזוק ההזדהות עם המשפחה והעם היהודי לדורותיו.
ו) לקדם, באמצעות עשיה זו, את "הגנאלוגיה" כשדה מחקר בין- תחומי, העומד
בפני עצמו, בין המדעים המוכרים בעולם האקדמי 5).
______________________________________________
1) בשנת 1380 יצאה המשפחה מתוך האנונימיות הכללית. היא נזכרת לראשונה
בעיר רגנסבורג- רטיסבון, הנמצאת על גדות נהר דנובה בבווריה – דרום
גרמניה.
2) ראה את שני המאמרים: המצורפים לבלוג:
"שמות המשפחה בישראל" ו – "על שם המשפחה רפפורט - RAPAPORT"
3) ראה את הרציונאל שבבסיס מחקרנו על: "התפתחות המעמד האינטלקטואלי
בעם היהודי – באלף האחרון", אשר יצורף לבלוג בעתיד.
4) ראה, לדוגמא, את כתב היד העברי - משנת 1470 - המפואר ביותר והיקר
מאוד (המצורף לבלוג), אשר נקרא:
"ספר המכלול של רוטשילד" הידוע גם כ – "The Rothschild Miscellany"
5) ראה את המידע על "המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית ומרכז פאול יעקבי",
אשר הוקם: בבית הספרים הלאומי בירושלים, בלינק:
tp://www.iijg.org/home/index.html
____________________________________
שמות המשפחה בישראל1)
מאת ד"ר חנן רפפורט *
שמחתי מאוד על פנייתה של מערכת דו-הירחון ההיסטורי "עת-מול" ( בהוצאת יד יצחק בן-צבי), להסכים לעריכת מדור חדש אשר יעסוק במקורות ההיסטוריים והפולקלוריים של שמות משפחה יהודיים. אני מאמין כי מדור כזה יכול לתרום לא רק לחקר המשפחה היהודית, אלא גם למקורות ההיסטוריים על תנועות הגירה יהודיות, כמו גם למדע המדינה ולמחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי של קהילות יהודיות ברחבי העולם היהודי.
כל אחד מהקוראים אשר עסק בבירור שם משפחתו או בחקר תולדותיה, יודע ומכיר חלק ניכר מהכתוב להלן. חשבנו, בכל זאת, לרכז במקום אחד ובתמצית את אשר ידוע לנו באשר לתולדות של שמות המשפחה היהודים ולפשר האטימולוגי שלהן.
בניגוד למשוער על ידי רבים, מופיעים שמות משפחה בין היהודים בארצות אירופה השונות כמו גם בצפון אפריקה, כבר בתקופה קדומה יחסית.
ד"ר פאול יעקבי, הגנאלוג הידוע אשר חקר יותר מארבע מאות משפחות יהודיות באשכנז, חלק את האלף הראשון להופעת שמות משפחה יהודיים לארבע תקופות מרכזיות **.
את קבוצת המשפחות הראשונה, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1000 - 700 לספירה, הוא קרא "המשפחות המיסדות".
בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: קלונימידס
(Kalonymides ), שמעונידס ( Schimonides), שאלתיאל (Saltiel ), אלפסי (Alfasi), בירדוגו Berdugo) ) ועוד.
את קבוצת המשפחות השניה, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1450 - 1000 לספירה, הוא קרא "המשפחות העתיקות". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות: רש"י (Raschi), לוריה (Luria), אבולעפיה (Abulafia ), אברבנאל (Abarbanel ), רפפורט
(Rapaport),לובה - ליוואי ( Livai - Loew ), שפירא (Spira ), ששון
(Sasson ), צרפתי (Sarfati ), טרבס (Treves ), עמר (Amar), הכהן (Hakohen ) ועוד.
את קבוצת המשפחות השלישית, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1515 - 1450 לספירה, הוא קרא "המשפחות הישנות". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות:
בכרך (Bacharach ), וייל (Weil) איגר (Eger ), קורדובה (Cordoba ),
אלגרנטי (Algranati), אטינגן (Oettingen ), גינצבורג (Guenzburg ), מייזלס (Meisels), קטלן (Catalan), רוטשילד (Rothschild), תאומים
(Teomim) ועוד.
את קבוצת המשפחות הרביעית, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בין השנים 1620 - 1515 לספירה, הוא קרא "המשפחות המוקדמות". בקבוצה זו ניתן למצא, בין היתר, את משפחות:
חיות (Chayuth), איסרלס ( Isserles ), ברוצ'י (Barutdji ), בן ארויה
(Benaroya), קלאוזנר (Klausner), ברודא (Broda), פרדו (Pardo),
אופנהיימר (Openheimer), שור (Schor), טרפרו (Trepero), ריבלין (Rivlin) ועוד.
אנו מוצאים שיוזף השני, קיסר האימפריה האוסטרית, קבע בחוק משנת 1787 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה בעלי צליל גרמני. שלזיה חייבה את היהודים לאמץ שמות משפחה ב- 1791.
האימפריה הרוסית חוקקה חוק דומה רק ב - 9/12/1804. כשלושים שנה לאחר מכן ב- 31/5/1835 פורסם חוק נוסף הקובע כי על כל היהודים ב -"תחום המושב" לאמץ שמות משפחה. בצרפת קובע נפוליון ב - 20/7/1808 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה ברורים וסופיים.
בפולניה נדרשו היהודים לאמץ שמות משפחה ב- 1822. המדינות-ערים הגרמניות ( אשר היו עצמאיות באותה תקופה ) קבעו בין השנים 1852-1807, את החובה לאמץ שמות משפחה. החלה מדינת פרנקפורט שעל המיין ב - 1807, אחריה מדינת פרוסיה ב- 1812 ועד מדינת סקסוניה
ב- 1834. אחרונה היתה מדינת אולדנבורג אשר חייבה את תושביה לעשות זאת ב - 1852.
יש להדגיש כי כל שמות המשפחה המוכרים, אשר קדמו לתאריכים הנזכרים לעיל, התקבלו ונרשמו כחוק ללא צורך בשינוי כל שהוא.
ההשפעה של הסביבה והתרבות על שיטות הכינוי וקביעת שמות המשפחה בולטת ביותר ברשימת שמות המשפחה הקודמים, לחוקי אמוץ שמות משפחה, ולתקופה שלאחריה.
מתברר כי שמות המשפחה אומצו לפי מספר עקרונות. נביא כאן מספר דוגמאות לכל אחד מעקרונות אלה:
1) השם נקבע לפי המקום שבו אדם נולד, או פעל בחייו הבוגרים, או המקום ממנו בא: השמות הבאים מיצגים מישורים, מחוזות או ערים - משפחת רייס או רייסר (Rieser - Ries ) על שם מישור רייס, משפחת גרינוולד (Grunwald) = יער ירוק, משפחת הלפרן = הלפרין או היילברון על שם העיר היילברון (Heilbronn) בווירטמברג. שם המשפחה איטינגון
(Oettingen ) על שם העיר אטינגן שבמישור רייס. משפחת טרבס = דרייפוס - העיר (Treves). אין צורך להכביר מלים על השמות - ברלינר, קטלן, וורשבסקי, צנעני, המבורגר, אלפסי, פרנקפורטר, פוזנר, טולדנו ועוד.
2) השם נקבע לפי שם האב הקדמון של המשפחה:
אברמסון ( Abramsohn) הבן של האב- אברהם, מרקוס (Markus) על שם האב מרדכי, נחמיאס (Nahmias) על שם האב נחמיה, היימן
(Heimann) על שם האב חיים (בגרמנית) או ביבס (Bibas) בלדינו.
3) השם נקבע לפי שם האם אשר היתה אישיות מרכזית בחיי המשפחה הראשונית: כך אנו מוצאים אם ושמה שרה, ושם המשפחה הפך ל-בן של שרה, ביידיש, סורקיס = (Surkis), רבקה = ריבקיס או ריבקין (Rivkin ), חנה = חיניץ (Chinitz), בת-שבע = בשביס ביידיש (Bashevis) ועוד.
4) השם נקבע לפי המקצוע, או משלח היד, של האב המיסד של המשפחה:
שם המשפחה קצב (Katsav ) = מצגר (Metzger) בגרמנית. משפחת
דוקטורוביץ (Doktorovitz) רופא בגרמנית, = משפחת חכים (Hakim) בערבית = רופא,
משפחת רבינר (Rabbiner) רב בגרמנית = משפחת חכם (Haham) בערבית = רב.
משפחת עמר (Amar) = בנאי בערבית = באומן ( Bauman) = בנאי בגרמנית,
משפחת אלפנדרי (Alfandari) = גובה מסים בערבית, משפחת קאופמן
( Kaufmann ) = סוחר בגרמנית, ברוצ'י (Barutdji) = מיצר חומר נפץ בתורכית,
טרפרו (Trepero) = אוסף חפצים ישנים ( "אלטה – זאכן") בערבית, כהן (Cohen) בעברית
= קפלן (Kaplan) = כומר בגרמנית, עטר (Attar ) = רוקח בערבית ועוד.
5) השם נקבע לפי ראשי התיבות של השם, או של התפקיד אותו מילא האב הקדמון של המשפחה: רש"י (RaSHI) = רבי שלמה יצחקי, רמב"ם
(RaMBaM) = רבי משה בן מימון, הגר"א (Ha-GRA) = הגאון רבי אליהו מוילנא, שם המשפחה ש"ץ = שליח צבור (Schatz), שם המשפחה כ"ץ = כהן צדק (Katz), שם המשפחה באב"ד = בן אב בית דין (Babad), שם המשפחה שו"ב = שוחט ובודק (Schub), שו"ר = שוחט ורב (Schor) ועוד.
6) השם נקבע לפי יופיו של האיזור בו חיה המשפחה, יופיו של השם המאומץ, שמה של חיה או חפץ: משפחת אפלבאום (Apfelbaum) = עץ תפוח, משפחת הימלפרב (Himmelfarb) = צבע השמים,משפחת רוזנברג (Rosenberg) = הר שושנים, משפחת בירדוגו (Berdugo) = בד הענף היוצא מגזע העץ, משפחת מורגנטאו (Morgentau) = טל שחר, משפחת לובה - ליואי ( Loew - Livai) = אריה, משפחת המר
(Hammer) = פטיש, משפחת גולד (Gold) = זהב , מקור כל אלה בשפה הגרמנית.
7) השם נקבע לפי האנגרמה (היפוך האותיות) של השם הקודם של המשפחה:
משפחת וויל (Weil) הוא היפוך של השם לוי. ( אמנם ידועות משפחות וויל
הקרויות על שם מקום בדרום גרמניה ע"י שטוטגרט).
8) השם נקבע לפי השלט הקבוע על ביתו של האב מייסד המשפחה:
משפחת רוטשילד (Rothschild) = על שם השלט האדום אשר היה קבוע על בית המשפחה בפרנקפורט.
או משפחת גנז (Gans) = על שם ציור האווז על שלט הבית של המשפחה. בין היתר, שמשו שלטי הבתים עזרה לציון בית מסוים - במקום מספר הבית בו אנו משתמשים היום.
9) השם נקבע לפי הכינוי, או המאפיין את התיאור האישי המתלוה, לראש המשפחה:
אלטמן (Altmanna) = אדם זקן בגרמנית, קורץ (Kurz) = נמוך קומה בגרמנית או קוצ'וק Kutchuk) = אדם קטן בתורכית, גרוסמן
(Grossmann) = אדם גדול, אבולעפיה (Abulafia) = בריא מאוד בערבית, קליין
(Klein) = קטן בגרמנית = זעירי (Zairi) קטן בערבית, גוטמן (Gutmann) = אדם
טוב בגרמנית.
10) השם נקבע לפי היום, החודש או העונה החשובים או הקובעים בחיי אב המשפחה: שם המשפחה - מונטאג (Montag) = יום שני, משפחת זונטאג (Sonntag) = יום ראשון,
משפחת מאי (May) = חודש מאי, משפחת זומר( Sommer)) = קיץ בגרמנית,
משפחת וינטר (Winter) = חורף ועוד.
11) השם נקבע לפי היצירה העיקרית (Opus Magnum) אותה כתב אחד מאבות המשפחה:
ה - לבוש = " לבושים" עשרה כרכים אותם חיבר הרב מרדכי יפה ופורסמו
בין השנים 1620 - 1590.
ה - ט"ז = "טורי זהב" אשר חיבר הרב דוד הלוי ויצא לאור בלובלין ב- 1646.
ה - ש"ך = "שפתי כהן" אשר חיבר הרב שבתאי הכהן ופורסם בקרקוב ב - 1646/7.
ה - של"ה = "שני לוחות הברית" אשר חיבר הרב ישעיהו הלוי הורוביץ
ופורסם באמסטרדם ב- 1757.
ה - ב"ח = "בית חדש" אשר חיבר הרב יואל סירקיס ויצא לאור בקרקוב בין 1840 - 1831.
רבים אינם מכירים כלל את שם המשפחה של הרבנים לעיל. הם מוכרים רק ב"שם החבור" אותו כתבו.
12) השם נקבע לפי שם משפחה אחר שאומץ. היה זה, בדרך כלל, שמה של משפחה מכובדת אליה רצו להשתייך: ידועים מקרים רבים בהם אמצו לעצמם אנשים את השם "רפפורט" בגלל המכובדות של משפחת כהנים זו. היו אלה אותם מקרים בהם התחתן גבר, ממשפחה אחרת, עם בת הנושאת את השם "רפפורט" ואימוץ השם בא לפי דרישת החותן. אולם היו מקרים אחרים שאימוץ שם המשפחה נעשה על אף שלא היה כל קשר דם בין שתי המשפחות. זהו רק מקרה אחד מני רבים.
13) השם נקבע לפי המשמעות התרבותית, או הלאומית, אותה רצו לאמץ מקבלי השם: התנועה הציונית, אשר חרתה על דגלה את החזרה אל ארץ האבות ואל שפתה העתיקה, התחברה גם אל שלילת שמות משפחה המזוהים עם הגלות.אנו מוצאים, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל ובמיוחד לאחר 1948, תנועה רחבה של שינוישמות משפחה לשמות בעלי צליל עברי. השיטה הנפוצה ביותר לקביעת שם המשפחה החדש, היתה לפי שם האב בעברית. שיטה נוספת היתה להתאים את שם המשפחה שישמע, באופן פונטי, דומה לשם המשפחה הקודם.לכן הפך שם האב ראובן = לשם המשפחה ראובני (Reuveni), פנחס = פנחסי (Pinchasi ),
שמעון = שמעוני (Shimoni) ועוד.
חשוב להדגיש כי ראשי הישוב והמדינה נתנו דוגמה לבאים אחריהם והחלו במצוה. אחריהם החרו החזיקו כל המי ומי בחברה הישראלית. אנו מוצאים, אז, את דוד גרין
משנה את שמו לבן גוריון (Ben Gurion), משה שרתוק = שרת (Sharet), גולדה
מאירסון = מאיר (Meir), בן-ציון דינבורג = דינור (Dinur), זיאמה אהרונוביץ =
ארן (Aran), זלמן רובשוב = שז"ר (Shazar), יצחק שימשלביץ = בן צבי (Ben Zvi),
רחל לישנסקי = ינאית (Yanait), לוי שקולניק = אשכול (Eshkol) ועוד רבים וטובים.
עד כאן אומרים בשבת הגדול. זהו סיכום תמציתי על הידוע לנו בשדה הנרחב של התרבות, ההיסטוריה והפולקלור של שמות משפחה בעדות ישראל השונות.
בחוברות הבאות של כתב העת נעסוק ונלמד, בפירוט יתר, את המוצאות של כל שם משפחה בנפרד.
____________________________________________
הערות:
1) מאמר זה הופיע בכתב העת עת-מול, כרך לא, גליון 1 (183),
ספטמבר 2005, והוא מודפס כאן שנית באדיבותה הרבה של מערכת כתב עת זה.
* תודות מקרב לב לגב' מטילדה טג'ר על עזרתה בנושא השמות של משפחות ספרדיות ומזרחיות.
תודה רבה וחמה נתונה לגב' הרייט קסו על עזרתה באיתור מקורות לכתבה זו.
** ד"ר יעקבי חילק את המשפחות אשר מופיעות, על במת ההיסטוריה בין
השנים 1620 - 700 , לשמונה תת - קבוצות. אנו, כדי לקצר ולתמצת
את התיאור, ריכזנו אותן לארבע קבוצות עיקריות.
